למה אני יודעת מה נכון לי, ובכל זאת לא מצליחה לפעול לפי זה?
יש נשים שיודעות בדיוק מה הן רוצות.
הן יודעות מה הן צריכות להגיד.
יודעות מה הן צריכות לעשות.
לפעמים אפילו יודעות מה לא טוב להן.
ובכל זאת, ברגע האמת משהו קורה.
הן אומרות כן כשהן רוצות להגיד לא.
נשארות במקום שכבר לא מתאים להן.
דוחות החלטה שוב ושוב.
מוותרות על עצמן כדי לא לאכזב.
מבינות בשכל שהגיע הזמן לשנות, אבל לא מצליחות לזוז.
ואז מגיעה המחשבה:
"מה לא בסדר איתי?"
אבל אולי זו בכלל לא השאלה הנכונה.
כשמה שעזר לי פעם ממשיך לנהל אותי היום
הרבה מהתגובות שלנו לא התחילו היום.
הן נבנו לאורך החיים מתוך מה שלמדנו על עצמנו, על אחרים ועל העולם.
אולי למדתי שכדי שיאהבו אותי כדאי לי להיות נחמדה.
אולי למדתי שלא כדאי להכעיס.
אולי למדתי שאני צריכה להסתדר לבד.
אולי למדתי שהצרכים שלי פחות חשובים.
אולי למדתי שכדי להיות בטוחה אני צריכה לשלוט בהכול.
בשלב מסוים זו כבר לא החלטה מודעת.
זו פשוט הדרך שבה אני מתנהלת.
והיא יכולה לעבוד מצוין, עד שהיא כבר לא מתאימה למציאות שבה אני נמצאת היום.
ואז נוצרת סתירה
הראש אומר דבר אחד.
הרגש אומר משהו אחר.
הגוף מגיב אחרת.
וההתנהגות ממשיכה במסלול הישן.
זו אחת הסיבות שאני לא ממהרת לתת לאדם שמגיע אליי "כלי" או "פתרון".
קודם צריך להבין מה באמת קורה.
מה את רוצה?
מה את מרגישה?
מה הגוף שלך אומר?
מה את מאמינה שיקרה אם תפעלי אחרת?
ממה את מנסה להגן על עצמך?
ומה מתוך כל זה שייך להווה? ומה הוא המשך של משהו שנלמד בעבר?
השינוי לא מתחיל תמיד בלדעת יותר
לפעמים את כבר יודעת מספיק.
קראת. למדת. הבנת. דיברת עם אנשים. אפילו ניסית ליישם.
אבל ידע לבדו לא תמיד משנה את דפוס הפעולה.
השינוי מתחיל כאשר אנחנו מצליחות לראות את המערכת כולה.
לא רק את המחשבה.
לא רק את הרגש.
לא רק את הגוף.
אלא את הקשר ביניהם.
ואז אפשר להתחיל לשאול שאלה אחרת:
במקום "מה אני צריכה לעשות?"
לשנות כיון מחשבה: "מה באמת מנהל אותי כרגע?"
זו שאלה שיכולה לפתוח מרחב חדש.
לא משום שיש תשובה אחת שמתאימה לכולן.
אלא משום שהתשובה שלך נמצאת בתוך הסיפור שלך, בתוך הגוף שלך, בתוך הדרך שבה למדת להתמודד - וביכולת שלך לבדוק היום האם הדרך הזו עדיין מתאימה לך.
זה גם המקום שממנו אני עובדת.
לא מתוך מתכון אחד שמתאים לכולן, אלא מתוך הקשבה לאדם שנמצא מולי והתאמת הדרך למה שקורה בו עכשיו.
אם את מרגישה שאת מבינה הרבה ועדין משהו בחיים שלך עדיין לא זז, אולי הגיע הזמן לא לעוד עצה, אלא לעצור ולבדוק מה באמת מנהל אותך.
אם תרצי, אפשר להתחיל בשיחה.
