למה שינוי מפחיד גם כשאני רוצה אותו?
כשחלק אחד בנו רוצה להתקדם, וחלק אחר עדיין מבקש להישאר במקום המוכר
"אני כל כך רוצה שזה ישתנה, אבל כשמגיע הרגע אני נבהלת."
"אני יודעת שהשינוי טוב לי, אז למה אני כל כך חוששת ממנו?"
"חיכיתי לזה כל כך הרבה זמן, ועכשיו כשזה קורה אני כבר לא בטוחה שאני רוצה."
אלה מצבים מוכרים. אנחנו יכולות מאוד לרצות שינוי, ובאותו זמן לפחד ממנו.
וזה לא בהכרח אומר שאנחנו לא באמת רוצות להשתנות.
לפעמים זה פשוט אומר ששינוי דורש מאיתנו להיפרד ממה שמוכר ולהיכנס לאזור שאין לנו עליו שליטה מלאה.
המוכר לא תמיד טוב, אבל הוא מוכר
אנחנו לא תמיד נשארות במקום כי טוב לנו בו.
לפעמים אנחנו נשארות כי אנחנו יודעות איך להתמודד איתו.
אנחנו יודעות למה לצפות, מכירות את האנשים, את הכללים ואת השגרה.
שינוי, לעומת זאת, מביא איתו שאלות:
מה יקרה?
האם אצליח?
האם אתחרט?
איך אחרים יגיבו?
לכן לפעמים אנחנו לא בוחרות במוכר כי הוא טוב יותר, אלא כי הוא ידוע יותר.
גם שינוי טוב כרוך באובדן
כשאנחנו חושבות על שינוי, אנחנו נוטות לראות בעיקר את מה שנרוויח.
אבל כל שינוי דורש גם להיפרד ממשהו.
הרגל. שגרה. תפקיד. קשר. זהות שהתרגלנו אליה.
ולכן חשוב לשאול לא רק: "מה אני רוצה שיקרה?"
אלא גם: "מה אני עומדת לאבד אם זה יקרה?"
לפעמים הפחד נעשה ברור יותר כשאנחנו מבינות מה אנחנו משאירות מאחור.
פחד אינו תמיד סימן לעצור
יש פחד שמתריע מפני סכנה ממשית.
ויש פחד שמופיע משום שמשהו חדש, לא מוכר או לא ודאי עומד לקרות.
לכן עצם העובדה שאני מפחדת אינה אומרת שהבחירה שגויה.
אבל גם לא נכון להתעלם מהפחד ולומר לעצמי "פשוט תתגברי".
כדאי לבדוק:
מה בדיוק מפחיד אותי?
מה הסיכון האמיתי?
מה אני יודעת, ומה אני רק חוששת שאולי יקרה?
האם משהו בהווה באמת אינו בטוח, או שהחדש פשוט אינו מוכר לי עדיין?
הפחד יכול להיות מידע חשוב, אבל הוא לא חייב לקבל לבדו את ההחלטה.
לפעמים אנחנו מחכות להרגיש בטוחות לחלוטין
זו אחת המלכודות הנפוצות בשינוי.
אנחנו מחכות לרגע שבו לא נפחד.
אבל ברוב השינויים המשמעותיים אין ודאות מלאה.
אנחנו לא בהכרח צריכות להרגיש בטוחות במאה אחוז.
אנחנו צריכות להרגיש בטוחות מספיק כדי לעשות את הצעד הבא.
לפעמים הצעד הזה קטן:
לאסוף מידע.
לבדוק אפשרות.
להציב גבול.
לנסות משהו חדש.
לדבר עם אדם מתאים.
לא כל שינוי חייב להתחיל בקפיצה.
ומה המחיר?
בחירה מושכלת אינה תמיד בחירה ללא מחיר.
לפעמים יש מחיר להישאר ומחיר להשתנות.
למשל, להישאר במקום מוכר יכול לתת ביטחון, אבל לגבות מחיר של תסכול או ויתור על עצמנו.
שינוי יכול לפתוח אפשרויות חדשות, אבל להביא איתו אי ודאות, פחד או אובדן.
לכן השאלה אינה רק: "מה אני רוצה?"
אלא גם: "מה אני מרוויחה, מה אני מפסידה, ומה המחיר שאני מוכנה לשלם?"
עוצרים לרגע
חשבי על שינוי שאת רוצה לעשות, אבל מתקשה להתקדם אליו.
שאלי את עצמך:
מה אני באמת רוצה?
ממה אני חוששת?
מה אני עלולה לאבד?
מה הסיכון האמיתי?
מה אני עדיין לא יודעת?
האם אפשר להתחיל בצעד קטן?
ולבסוף: איזה מחיר אני מוכנה לשלם כדי להתקדם לכיוון שאני רוצה?
שינוי אינו מחייב אותנו להפסיק לפחד.
אפשר לפחד ועדיין לבחור.
אפשר להסס ועדיין להתקדם.
אפשר להתגעגע למה שהיה ועדיין לבחור במה שיבוא.
כי שינוי טוב אינו שינוי שאין בו פחד. הוא שינוי שבו הפחד אינו מקבל לבדו את ההחלטה.
