שולחן המחשבות – מי יושב איתך השנה?
אחרי ראש השנה, זה זמן טבעי לחשבון נפש. אנחנו בוחנים מה היה, מה לא עבד, ומה אנחנו רוצות לשנות.
אבל מה קורה כשאנחנו מגלות שבתוך הראש שלנו מתקיים "חשבון נפש" יומיומי, לפעמים נוקשה הרבה יותר?
המוח שלנו מלא בקולות. יש את המחשבה שמעודדת, את זו שמבקרת, את זו שדואגת – ולעיתים נדמה שאחת מהן משתלטת על כל הדיון.
כדי לעשות סדר, אני אוהבת לדמיין שולחן מחשבות:
סביב השולחן יושבות כל המחשבות שלי.
חלקן רועשות ודורשות תשומת לב.
חלקן שקטות ועדינות, כמעט לא נשמעות.
ואני? אני המנחה. אני זו שמחליטה למי לתת את זכות הדיבור ומתי.
זהות מול מחשבה
לעיתים אנחנו מתבלבלות וחושבות שהמחשבה היא אנחנו.
אבל יש הבדל בין להגיד "אני לא שווה" לבין "עולה בי מחשבה שאני לא שווה".
ברגע שאני מפרידה – אני חוזרת להיות המנחה של השולחן.
חשבון נפש פנימי
בתקופה הזו, אחרי החג, אפשר לשאול:
איזה קולות פנימיים הייתי רוצה להזמין יותר לשולחן השנה?
איזה קולות כדאי שיקבלו קצת פחות מקום?
ואולי הגיע הזמן להוסיף כיסא חדש – קול של חמלה, של יצירה, של ביטחון?
תרגול קטן
קחי דף ועט.
כתבי שלוש מחשבות שחוזרות אלייך הכי הרבה.
תני לכל אחת "כיסא" סביב השולחן, עם שם או תיאור.
ואז שאלי את עצמך: מי מהן ראויה להוביל אותי השנה החדשה – ומי רק לוחשת ברקע?
לסיום
שולחן המחשבות תמיד שם.
אבל את זו שקובעת את סדר היום, את זו שמחלקת את זכות הדיבור.
בשנה החדשה – את יכולה לבחור לשבת בראש השולחן, להקשיב, אבל גם להנהיג.
❓כתבי בתגובות: איזה קול היית רוצה להזמין לשולחן המחשבות שלך השנה?
