מקרה קליני: כאב צוואר כרוני שמקורו בטראומה מוקדמת, שינוי זהות והדחקה מתמשכת
גבר בן 44 הגיע לקליניקה עם כאב צוואר כרוני, הטיית ראש שמאלה והקרנות לכתף, לראש ולרגל השמאלית.
לאורך השנים עבר שורה ארוכה של בדיקות רפואיות. כולן יצאו תקינות לחלוטין. אין ממצא מבני, אין בעיה עצבית והדמיות תקינות.
ובכל זאת, הכאב המשיך להתנהל כמו מנגנון חי.
רקע היסטורי:
בגיל 11 הוא עלה לישראל. שם לא עברי, מבטא זר, ולעג מצד בני גיל.
מהר מאוד הוא למד להסתיר חלקים מהזהות שלו, לרַצות ולשמור על פרופיל נמוך כדי לשרוד.
המחיר: ניתוק רגשי, מתח מתמשך וסגירה של אזורים מסוימים בגוף.
עם השנים הופיע דפוס של כיווץ מתמיד בצוואר שמאל והטייה ברורה של הגרון.
בזמן תהליך העיבוד הטראומטי במסגרת EMR, הכאב נע במורד כל הצד השמאלי: ראש, צוואר, כתף, בית חזה, אגן ורגל.
זו תופעה מוכרת בשחרור עומסים עמוקים – כאשר הגוף מתחיל להחזיר זיכרונות עצביים שלא קיבלו ביטוי.
המשמעות של צד שמאל:
צד שמאל בגוף מזוהה עם רגשות, תחושת שייכות, פגיעוּת ודפוסי קשר.
כאשר ילד לומד למחוק את עצמו כדי להתקבל, מערכת העצבים בונה מסלולי הגנה.
הגנה כזו יכולה להתבטא בכיווץ, עיוות יציבה וכאב כרוני ללא ממצא רפואי.
העבודה הטיפולית:
הטיפול התמקד בשיטת EMR בצירוף הבנה משיטת EMR- נוירופיזיולוגית של כאב.
עבדנו על מסלולי הכאב והזיכרון בגוף, על דפוסי הגנה נוירולוגיים, ועל שחרור המסלולים העצביים שנוצרו בילדות.
השילוב בין עיבוד טראומה, תנועות עיניים, ויסות נשימתי וחשיפה עדינה לרגש אפשר למוח להתחיל לארגן מחדש את מערכת הכאב.
עם הזמן נרשמה ירידה בכיווץ, התמתנות בהטיית הצוואר ורגעים ארוכים יותר של הקלה.
המקרה מדגים:
כאבים שמופיעים לאורך צד אחד של הגוף, במיוחד בצד שמאל, אינם רק עניין מכני.
הם יכולים לשקף שנים של הדחקה, ריצוי, פחד חברתי ואיום על הזהות.
כאשר מערכת העצבים מקבלת סוף סוף מקום לעבד, לפרוק ולהבין – גם הכאב מקבל הזדמנות להשתחרר.
